| מידע נוסף | אמנון שפירא: מה חידשה היהדות בעולם? התנ"ך - 80 מהפכות
הופיע: פברואר 2023
דאנאקוד: 452-115
מהי "מהפכה"? לפני כ־150 שנה התגלו שרידי תרבויות עתיקות במזרח הקרוב, במסופוטמיה ובמצרים, ומחקרים היסטוריים משווים בינן לבין המסופר בתנ"ך, מאברהם אבינו ועד עזרא הסופר. כאשר המחקר מצביע על תופעה דתית או פוליטית שהתקיימה בתרבויות העתיקות, אבל בתנ"ך היא מופיעה במגמה מנוגדת – הוגדרה זו כ"מהפכה".
מהו אופי החיבור? החיבור הוא מחקרי, בהתבססו על המחקר ועל מקורות מדעיים מובהקים; והוא תורני, בהסתמכו על התנ"ך, על חז"ל, ועל הגות רבנית בת־ימינו, זו המקבילה למחקר.
איך מתיישבת מהפכה עם מסורת? כאשר ר' שמואל חיים לנדאו, מייסד 'הפועל המזרחי' ב־1922, טבע את מטבע הלשון "המרד הקדוש" – הוא אכן התכוון לרעיון המרד. לא נגד התורה, אלא להיפך: נגד ניוונה, ש"אין בית מדרש בלא חידוש".
וכהגדרת הראי"ה קוק, רבה הראשי של ארץ־ישראל: "הישן – יתחדש, והחדש – יתקדש". כלומר, החידוש המתמיד – הוא המסורת היהודית במיטבה.
מדוע כתבתי את החיבור הזה? גדלתי בציונות הדתית של פעם; בבני עקיבא ובקיבוץ הדתי, ונשאבתי לרעיון של "תיקון עולם" (פרק 71 בספר). שתי מלים אלה הן תמצית התורה והיהדות, ונולדו לשם דירבון רוח האדם והחֶבְרָה לתיקון מתמיד, כדבר ה' לאברהם: "...וְשָׁמְרוּ דֶּּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה ומִּשְׁפָּט". דברים אלה נאמרו לאברהם ולזרעו, אך גם לכל באי עולם: "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה". וזהו תיקון עולם.
תודה לפרופ' שמואל אחיטוב מאוניברסיטת בן־גוריון, חתן פרס ישראל לחקר המקרא, שקרא את החיבור שלפנינו והעיר לי את הערותיו המלומדות, שקיבלתי ברצון.
אמנון שפירא (נולד ב־1935) הוא חבר קיבוץ טירת צבי; היה פרופ' לתנ"ך באוניברסיטאות בר־אילן ואריאל; בין תפקידיו: מזכ"ל תנועת בני עקיבא בישראל ויו"ר 'מעלה', המרכז לציונות דתית.
א. מהי הגדרת "מהפכה" בתנ"ך?
לפני כ‑150 שנה התגלו שרידי תרבויות עתיקות במזרח הקרוב, בעיקר במסופוטמיה (אשור‑בבל) ‑ ממזרח לארץ‑ישראל; ובמצרים ‑ ממערבה. תרבויות אלה קדמו לתנ"ך, ויש עליהן מחקרים היסטוריים ואשורולוגיים רחבים, וחיבור זה מסתמך עליהם. נושאי המחקר רבים והם מוצגים בהשוואה למסופר בתנ"ך: מאברהם ועד עזרא הסופר (ב"הצהרת כורש" מלך פרס בשנת 538 לפנה"ס ‑ ניתנה רשות ליהודים לחזור לארצם, ועידן עזרא ונחמיה המתחיל אז מסמן את המעבר מהתורה שבכתב לתורה שבעל‑פה; ראו פרקים 79‑80 להלן). חיפשתי ברחבי המחקר, וכאשר מצאתי עמדה בולטת המציגה תופעה דתית, חברתית או פוליטית, שהתקיימה בתרבויות העתיקות, אך מופיעה במגמה מנוגדת, ערכית, בדת ישראל שבתנ"ך ‑ הגדרתי אותה כ"מהפכה". למשל, בעולם העתיק נשתמרו כתובות רבות המעידות כי צבאות הכיבוש השונים נהגו להשחית באופן מוחלט את עצי הפרי של האויב שכנגדו נלחמו. מנגד, התורה מצווה על "בל תשחית" של עצי פרי (פרק 69, להלן): "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ ‑ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ... כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" (דברים כ).
ב. מהו אופי החיבור?
חיבור זה הוא מחקרי ותורני. 'מחקרי' ‑ משום שהוא מבוסס כולו על מקורות מדעיים המצויים במחקר, ובהם פתחתי; 'תורני' ‑ משום שהוא מסתמך על התורה ועל המסורת היהודית: מהתנ"ך וחז"ל ועד הגות רבנית בת זמננו, המקבילה למחקר המדעי הנדון. בשל היקפו הרחב של המחקר, ומתוך כוונה להציגו כאן רק בספר אחד, נאלצתי לקבוע שכל פרק יוגבל לארבעה עמודים בלבד, כמינימום הדרוש להצגת עמדה מורכבת, וכשהגעתי לפרק ה‑80 ‑ הפסקתי לחפש חידושים. החומר הרב המונח לפניי מלמד, שניתן היה להציג מהפכות נוספות, אך "לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר" (אבות, ב:טז), והשארתי את ההשלמה לבאים אחריי ככול שירצו להמשיך בנושא.
|
|
|