דוד קליין: סיכום אישי

הופיע: אוקטובר 2019
דאנאקוד: 425-79

דוד קליין, הנגיד השביעי של בנק ישראל, מסכם את חייו: מדירת המרתף בשכונת פלורנטין בתל אביב, שבה גדל בשנותיו הראשונות, דרך חינוכו בבתי ספר דתיים, עזרתו להוריו בבית הדפוס של אבא, שירותו הצבאי בחטיבת גבעתי עם חיילים מ"ישראל השנייה" ולימודיו באוניברסיטה בירושלים, תוך שהוא מקיים את עצמו מעבודות מזדמנות. את הכשרתו המקצועית ככלכלן רכש באגף התקציבים במשרד האוצר, בקרן המטבע הבינלאומית בארצות הברית ובתפקידי ניהול בכירים בבנק לאומי. 
 


ההתחלה ‑ דירת מרתף בשכונת פלורנטין
נולדתי בבית החולים הדסה בתל אביב ב‑15 ביולי 1935. בשעת כתיבת שורות אלה אני קרוב לסיים את שנתי ה‑83. אבי, יליד הונגריה, ואמי, ילידת צ'כיה, הגיעו לארץ כמה שנים לאחר מלחמת העולם הראשונה. אמי סיפרה לי כי כדי לממן את נסיעתה ארצה מכר אביה ספר תורה שהיה ברשותו. היא עלתה על אוניית מעפילים שהפליגה לחיפה, אבל כאשר התקרבה לנמל, הבריטים, ששלטו אז בפלשתינה מכוח המנדט שקיבלו, מנעו את עגינתה. היא עצרה בים למשך כמה ימים ומי שעקב מהארץ אחר מהלכה הפנה אותה לנמל אלכסנדריה שבמצרים, שם הועלו העולים על רכבת ליפו. כאשר הגיעו לשם בלילה, כך סיפרה לי אמי, קיבלו העולים פרוסת לחם וכוס תה ופוזרו בבתים שונים בתל אביב, שם הסתתרו מפני האנגלים.